ויזואליזציה (החזיה) – כוחו של דמיון
בשנים האחרונות אנו שומעים ממורים רוחניים רבים כי בכדי ליצור מציאות חדשה – דבר חדש
שאנו רוצים לחוות בחיינו – מומלץ להשתמש בטכניקת הוויזואליזציה.
נאמר לנו שוב ושוב כי אחד הדרכים העוצמתיות ביותר למימוש יעד נכסף הוא לדמיין את המצב
החדש אליו נרצה להגיע כאילו היה המציאות ברגע זה ממש. עלינו לדמיין את תמונת המצב הסופי
כשאנחנו בתוכה ולחוות אותה כממשית. התמונה צריכה לכלול את המראות, הקולות, הרגשות
שנחוש וכל דבר נוסף שיהיה חלק מאותה סיטואציה כשנגשים אותה לבסוף.
עלינו להתחבר לתמונה הזו שוב ושוב (כוחה של החזרתיות) ולהעלות אותה בדמיוננו מלווה
במנעד הרגשי השלם המתלווה אליה עד לנקודה שבה היא תרגיש אמיתית. בגוף. ברגש.
בנקודה ספציפית זו נגיע לשיא אנרגטי שלאחריו האנרגיה תתפוגג לאיטה.
לזה קוראים – מגנוט.
אישית, תמיד חשתי התנגדות פנימית חזקה לדמיין תמונה סופית ספציפית.
מדוע?
ראשית כל כיוון שהייתה בי התנגדות פנימית להתחייב לתוצאה סופית מוגדרת:
אולי יש מצב טוב עוד יותר מזה שאני מסוגלת לדמיין כרגע שאוכל להגיע אליו?
למה להגביל את עצמי? ושנית, ככל הנראה עקב חוויות קודמות של הנשמה,
הדבר הרגיש לי כמשהו שמסכן את החיבור שלי למציאות.
הרגשתי תמיד שקל לי יותר להתחבר למהות של מה שאני מבקשת,
כלומר לרגש שאני מבקשת לחוות בעקבות החוויה/המציאות שאני מעוניינת ליצור.
כך חשתי שאני נשארת עם ה'רגליים על הקרקע' וגם לא מגבילה את עצמי
למצג סופי ספציפי כלשהו.
כשחיפשתי דירה לפני מספר שנים, למשל, ידעתי מה חשוב לי שיהיה בה ומה
ארגיש כשאתגורר בה, והתחברתי אליה אנרגטית דרך הרגשות האלה.
לא ידעתי כיצד תיראה, היכן תהיה ממוקמת, וכדומה. ידעתי שעליה להיות מוארת,
בקומה אחרונה, סמוכה למקומות שחשוב היה לי שיהיו נגישים, ושאני צריכה לחוש בה
מאושרת, בטוחה מלאת חיות וכו'.
ואכן, לאחר שבכל יום במשך כשבועיים התחברתי לתחושות שאחוש כשאתגורר
בדירה כזו – כאילו אני גרה בה כבר עכשיו – מצאתי את הדירה שענתה בדיוק על זה.
הצורה תאמה את המהות שאליה התחברתי בתהליך המגנוט.
כלומר – דרך "וויזואליזציה רגשית" משכתי את מה שרציתי.
מה הופך את הדמיון לכלי חשוב כל כך בדרך להגשמת יעדינו?
כשאנו מבקשים להכניס לחיינו חוויה שמעולם לא התנסינו בה לפני כן – בין אם זוגיות, הצלחה,
כסף או אחר – הדבר מותח את גבולות התפיסה שלנו לגבי עצמנו ולגבי מה שאנו יכולים להשיג.
אחד היתרונות של הוויזואליזציה בכלל ושל 'ההחזיה הרגשית' בפרט הוא שהן מרחיבות את ה'כלי'
שלנו כך שנוכל להכיל את רעיון החדש אותו אנו מבקשים ליצור – נוכל 'לראות את עצמנו שם'.
היכולת 'לראות את עצמנו שם' היא תנאי סף ליכולת להגיע ל'שם'.
נקודה נוספת היא שכל מסע לעבר יעד שאנו רוצים להגשים עלול להיות מלווה בפחדים
לא מבוטלים: פחד מכישלון, מהצלחה, מכאב פרי התנסויות העבר ועוד. פחדים אלה
עלולים להוות מעצור רגשי ואנרגטי המאט את הגשמת היעד או אף מסכל אותו לחלוטין.
גם אמונות כגון "אינני ראוי" או "בלתי אפשרי לקבל את מה שאני רוצה" תחבלנה
במאמצינו המודעים להגשמת המטרה.
כל הפחדים כמו גם כל האמונות המגבילות שלנו הם מחשבות.
הדמיון עוקף את המחשבות המוגבלות מעצם מהותן ומחבר אותנו ישירות למימד
חסר גבולות. עולם הדמיון בעל גמישות אינסופית ונכנע ברצון למגע ידך:
אם תרצה להתחבר כרגע לתחושת אושר, שב, התרכז, אמור לעצמך בדממה "אושר…
אושר…." ו – הנה זה בא. אם תרצה לדמיין תחושת הצלחה – רגע של התכווננות פנימית
דמומה והנה זה בכף ידך.
אין גבולות למה שנוכל להתחבר אליו בעזרת הדמיון.
ככל שנדמיין את התחושות שנרגיש כשהיעד יתממש ונתרגל זאת ברמה היומיומית,
החדש יהפוך למוכר. התחושה של "יש לי את זה כרגע" תעמיק יותר בגוף ובנפש,
בדומה למדידת נעליים חדשות שבתחילה לוחצות ועם הזמן מרגישות נוח יותר ויותר.
ככל שנתחבר לתחושה הזו הפחד יפחת, היעד החדש ירגיש מוכר יותר, החיישנים שלנו
יתכווננו לקלוט הזדמנויות ומידע מהסביבה שיכולים לעזור לנו לקדם אותו ונמצא את עצמנו
פועלים בדרכים שמעולם לא העזנו לפני כן לעבר הגשמתו.
מדהים כמה כוח יש בדמיון שלנו, וככל שתשמשו בו יותר תבינו יותר לעומק איזה כלי
עוצמתי נמצא ברשותכם ליצירת טרנספורמציה אישית.