לכל אחד מגיע אדם אחד שיאהב אותו.
אדם אחד, לפחות, בעולם, שרואה אותו, שמבין, שיודע מאין הוא בא
ומדוע הוא כפי שהוא.
לכל אחד מגיע אדם אחד בעולם, לפחות, שמכיר ומבין ויודע את הצלקות הישנות,
את הפצעים שעדיין מדממים. אדם אחד שדואג לו באמת, שמקבל ולא שופט,
אדם אחד שמחבק, שמכיל, שעומד לצידו גם כשהוא טועה,
גם כשהוא חלש וגם כשהוא מפשל.
אדם אחד שיזכיר לו שוב ושוב מדוע הוא נפלא בדיוק כפי שהוא.
אדם אחד שיאמר לו – "לא נורא. אולי בפעם הבאה."
אדם אחד שיחזיק לו את היד וילטף לו את השיער ויאמר לו – "אתה בסדר גמור
בדיוק בדיוק כפי שאתה".
אדם אחד לפחות כזה בעולם.
שיעמוד לצידו באש ובמים.
אדם אחד שלא ירשה לרוחות הרעות של האשמה והביקורת לחדור פנימה,
אדם אחד שיתייחס אליו ברכות ובחמלה ויהי מה, שיהיה לצידו מעתה –
ועד יומו האחרון על פני האדמה.
אדם אחד.
לפחות.
אם אין אדם כזה בעולמך – היה אתה האדם הזה עבורך.
טפח את האהבה שלך כלפי עצמך, את החמלה העצמית….
הייה לך בית ומפלט וחבר ואם ואחות (או אח).
אם יגיע אי שם לאורך הדרך אדם נוסף שיראה את האור שבך, את היופי,
שירצה לצעוד לצדך את המשך הדרך ולאהוב אותך ככה, בשלמות – מה טוב.
עד אז, תן את המתנה הזו לעצמך. באהבה.
זה עשוי לקחת זמן…ותרגול…ולהיות מלווה בהרבה נפילות……
כי למדנו אחרת לאורך חיינו…
אבל חזור בכל פעם…אל עצמך…שוב ושוב….כמו במדיטציה…חזור למרכז.
בחר שוב ושוב לשחרר את האשמה, את הביקורת, את השיפוטיות,
בחר שוב ושוב מחדש,
גם אם נפלת,
בעצמך,
לעמוד לצדך,
לתמוך,
להכיל,
להבין,
לאהוב…..
כדי שיהיה לך טוב.
מגיע לך.