כשהייתי ילדה קטנה נהגתי לתפוס גלים בחוף הארגמן בעכו, שם גרתי.
היה לי גלשן גדול מקלקר לבן ואיתו הייתי מפלסת את דרכי אל תוך מעמקי הים, למקום בו היו גלים
גבוהים באמת, שיכלו לשאת אותי על גבי הגלשן שלי עד לחוף.
חוויה מדהימה ועוצמתית.
ככל שאני עוסקת יותר באסטרולוגיה אני נפעמת מהמקבילה הברורה של הנל לחיי היומיום שלנו…
גם בחיי היום יום יש גלים, גלים אנרגטיים – שמשתקפים במצב הפלנטות המשתנה תדיר בשמים –
שמתהווים, מגיעים לשיא, ושוככים. הם משפיעים על חיינו ויכולים לשאת אותנו לכל מני מקומות
וגם לקדם אותנו אל עבר היעדים שהצבנו, אל המקומות שאנו שואפים להגיע.
פעמים אנחנו ממתינים לתוצאות להשקעות שלנו או למימוש פיזי של תקוות ואמונות, ואולי מתאכזבים
או מוותרים כשזה לא קורה על פי הלוז שחשבנו שזה אמור להתרחש. אבל זה בדיוק העניין.
זה ייקרה כשיגיע הגל המתאים, שייפגוש אותנו (את מפת הלידה שלנו) במקום בו אנו נמצאים ויישא
אותנו על גבו. אין לנו שליטה על הגלים או על התזמון שבו יכנסו לחיינו. תפקידנו, כפי שאני רואה אותו,
הוא לפלס את דרכנו עם ה'גלשן' אל 'מעמקי הים' כדי שנוכל 'לתפוס' אותם לכשיגיעו.
עודני זוכרת כמה נחישות הצריך ממני הדבר, כמה השקעה פיזית:
לצעוד מול הגלים שמגיעים מלב הים, מתנפצים בפני, אבל ידעתי לאן אני רוצה להגיע ולא משנה עד
כמה איטי היה הקצב- מבטי היה מפוקס תמיד על היעד והנחישות הייתה בלתי מתפשרת עד שהגעתי.
שם, בלב הים, לא תמיד היה מגיע הגל הנכון.
לעיתים היה נדרש ממני לבצע התאמות תוך שניות…
הגל הנחשק היה מתהווה כמה מטרים לימיני למשל, ואז הייתי צריכה לחתור לעברו במהירות על
גבי הגלשן כדי לתפוס אותו בזמן…לא תמיד זה הצליח בדיוק בתזמון הנכון. פעמים רבות פיספסתי.
לעיתים אף נאלצתי להמתין זמן בלב הים עד שהיה מתהווה גל ראוי…
אבל כשבא הגל לו חיכיתי – הוא בא בגדול ואז הייתי קוטפת את הפירות המשכרים של המאמצים
שהשקעתי עד אותה נקודה של חסד.
כמו בים כך גם בחיים.
הגלים האנרגטיים המשתקפים דרך מצב הפלנטות קטנים לעיתים ויקדמו אותנו ממש מעט לכיוון החוף
(המטרה) ולעיתים יהיו ענקיים, כאלה שניתן יהיה לרכב עליהם ולהגיע ליעד משמעותי מאד.
לעיתים הם יגיעו בצורה חלקה בדיוק למקום בו אנו נמצאים ולעיתים נצטרך למתוח את עצמנו כדי
להגיע. לצאת מאזור הנוחות להתאמץ.
לעיתים נצטרך להמתין להם זמן רב ולעיתים נפספס כמה וזה בסדר. זה נורמאלי. זה חלק מהחיים.
כאמור, אין לנו שליטה על הגלים. אנחנו צריכים לסמוך עליהם ולהישאר עירניים כדי לאתר את הגל
הנכון (ההזדמנות) תוך שאנו רואים את המטרה למול עינינו. עלינו להתאזר בסבלנות עד שיגיע אותו
גל גדול ובנתיים לעשות את מה שנדרש, מה שביכולתינו לעשות בכל רגע ורגע, כדי להגיע ליעד
כך שכשיבוא הגל הנכון הוא יימצא אותנו מוכנים.
ודבר אחרון…
המאמץ לתפוס את הגל האולטימטיבי שיישא אותי אל החוף היה גדול.
החוויה המדהימה הזו, שעבורה התאמצתי כל כך,
הייתה נמשכת כמה עשרות שניות לכל היותר וזהו. נגמר.
וזה מזכיר שוב ושוב שהפיקים האלה הם קצרים וחשוב לעשות
כל שניתן כדי להנות מהדרך אליהם.
חשוב להנות מהדרך…
דבר נוסף שהיה קורה לעיתים הוא שהייתי מתרסקת, ממש כך, תוך שהייתי רוכבת על גבו של גל אדיר מימדים.
תוך חלקיק שניה הייתי מוצאת את עצמי מוטחת אל קרקעית הים בעוצמה, לעיתים לא מצליחה לזהות היכן אני
ואיפה הדרך החוצה. גם זה יכול לקרות. וזה קורה לעיתים גם בחיים. לפעמים נופלים ומתרסקים- גם רגשית.
אבל אפשר להפיק לקחים או פשוט לקחת את זה כעוד התנסות הכרחית, חלק מהחיים… מהמסע…
אז…לרגל מעבר הפלנטות בבתולה מול נפטון בדגים…תזכורת קטנה נוספת לשיתוף הפעולה ההכרחי בין האדם(בתולה)
לאלוהים(נפטון), בין עבודת ההכנה (בתולה) לגלים (נפטון), בין המאמץ והוודאות(בתולה) לכניעה, ללא נודע ולהתמסרות
לאוקיינוס האינסופי(נפטון).